למרות החמסינים הגדולים, זו שנה טובה למגדלי השקד הישראלי, עם עליה ביבול השקד ושיפור מסוים ביבולים, בעיקר במטעי השקד בצפון הארץ. המגדלים מדווחים על עליה ביבול השקד שמוערך השנה ב- 8,000 טון, עלייה של כ- 8% משנה שעברה, אז עמד היבול על כ- 7,500 טון. ירון בלחסן, מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל מוסר כי עיקר הדאגה הינה לגבי המחיר למגדלים, זאת עקב מחירים נמוכים יחסית לשקד בשווקי העולם, אשר עדיין לא חזרו למחירים שהיו טרום הקורונה ועלולים לגרום הפסדים למגדלים בישראל.
פרי עץ השקד נחשב למזון על-סופר פוד. בחופן שקדים טבעיים יש מגוון רכיבים מזינים המהווים מקור מצוין לוויטמינים ולמינרלים וביניהם ויטמין E, מגנזיום, אשלגן וסידן, כולם רכיבים תזונתיים חיוניים התומכים בלחץ דם בריא ורמת כולסטרול תקינה. בנוסף, בשקד שומן המכיל בעיקר חומצת שומן אומגה 9, שהיא חומצת שומן חד-בלתי רוויה, המסייעת בהפחתת הכולסטרול "הרע" ומעלה את רמת הכולסטרול ה"טוב", שומרת על לחץ דם תקין באיזון רמות הסוכר בדם ובחיזוק מערכת החיסון.
בישראל נטועים 65 אלף דונם של שקד וכי נרשמת עלייה מתמדת של צריכה השקד בעולם ובישראל, "בעשור האחרון ישנה עלייה של 35% בצריכת השקד, בישראל צורכים 10,000 טון שקד בשנה, זאת כחלק מהמודעות לצריכת מזון בריא. השקד בעל ערכים תזונתיים גבוהים ונמצא בקטגורית הסופר פוד", אומר בלחסן.
אמיר מעגן, יו"ר שולחן השקד במועצת הצמחים אומר, כי קטיף השקדים נמצא לקראת סיומו. קטיף השקד הינו בעיקר מכני ומתבצע באמצעות מנערת. הפרי נאסף עם הקליפה ומונח לייבוש על משטחים בחום הטבעי של השמש ובהמשך מועבר למכוני הפיצוח, שהגדול מבניהם נמצא בגבע ומפעם נוסף במסמייה בבעלות קיבוצי הדרום ומכוני פיצוח נוספים בבעלות סוחרים. תהליך פיצוח של כלל השקדים בישראל ימשך עד סוף חודש נובמבר.
מעגן מציין עוד, כי אכן שנה זו טובה יותר לענף השקד וכי למרות היבול הטוב בצפון הארץ, בדרום הארץ נרשמו יבולים נמוכים העונה. למרות היבול הרב, עדיין קיים צורך להשלמת הצריכה המקומית בישראל, בייבוא של כ-2000 טון שקדים, מקליפורניה, המשווקת העיקרית של 85 אחוז מהשקדים בעולם.
"המחיר למגדל בישראל מושפע מהמחירים בעולם. בתחילת משבר הקורונה הייתה ירידה במסחר ולכן המחיר לחקלאי בקליפורניה צנח מ-7 דולר לק"ג שקד ל- 4.85 דולר בנמל. בהמשך המחיר השתפר בכ-2 דולר והוא קרוב למחירים של טרום הקורונה", מוסיף מעגן.
לדברי מועצת הצמחים: "השקד הישראלי גדול ואיכותי יותר ביחס לשקד בארה"ב, אך התפוקה לדונם בקליפורניה גבוהה יותר. בישראל עומדת התפוקה הממוצעת לדונם על 150 ק"ג שקד ובארה"ב נקטף יבול של 250 ק"ג לדונם, כאשר הוצאות הייצור ועיבוד המטעים זהות בישראל ובארה"ב וכוללות עלויות של קטיף, קילוף, יבוש, אריזה ושיווק. בשנים אלו רוב התקציב של ענף השקד מוקדש למו"פ (מחקר ופיתוח) חקלאי, במטרה להגדיל את כמות היבול לדונם, לספק את כל הצריכה המקומית של השקד בישראל ואף להגיע למצב בו ניתן יהיה לייצא".
