שרימפס הם מצע מופלא להרבה מאד מנות אביביות משובחות, שנראות יוקרתיות ומושקעות אבל בתכלס דורשות כמה דקות הכנה בלבד. כמובן, שכל זה בתנאי שיתקיימו כל התנאים המפנקים המקדימים: שרימפס איכותי שלא צריך להתעסק אתו יותר מדי, גבינות טובות, ירקות טריים ובקבוק יין לבן אחד, איכותי וצונן. יאמי.
למה דווקא שרימפס קפוא?
מן הסתם אתם בהחלט יכולים ללכת לדוג שרימפסים טריים. לנקות אותם, לחתוך, לשלוף את כל האיברים שאתם מממש לא רוצים לאכול ואחר כך להכין אותם לבישול. או, שאתם יכולים לקחת שקית של שרימפסים קפואים. וזהו, בעצם. עכשיו אתם יכולים להמציא רטבים מסוגים שונים, להקפיץ, לעטוף, לשלב, לאדות ולאכול בתיאבון.
שרימפס עטוף ומטוגן קראנצ'י
אחת המנות הכי נמכרות בפאבים ליד הבירה, הם שרימפס בציפוי בלילה פריך מטוגנים בשמן עמוק, המוגשים בדרך כלל ליד רוטב איולי, ספייסי מיונז או רוטב צ'ילי פשוט:
המצרכים לבלילה:
כוס בירה קרה
כוס וחצי קמח תופח
ביצה
מלח / פלפל
שימו לב שלא טובלים את השרימפס בביצה ואחר כך בקמח כמו בשניצל, אלא הכל מעורבב ביחד לבלילה מדהימה. לוקחים את השרימפסים שהפשרנו מעל מסננת, מכניסים אותם לבלילה ומיד לטיגון בשמן עמוק. חשוב לא להציף את הסיר בשרימפסים, כי אז הטמפרטורה תרד והשרימפסים לא יטוגנו היטב ולא יקבלו את הקראסט הממכר. אחרי כמה דקות כשתראו שהשרימפס המצופים מקבלים צבע שחום מהמם, הוציאו אותם לצלחת גדולה מצופה בנייר מגבת. הגישו ליד קעריות קטנות של איולי (שמן זית, שום טרי, מעט חרדל, חומץ, ביצה חיה והכל מעורבב היטב), ספייסי מיונז (מיונז מעורבב עם צ'ילי), או טריאקי (טוב את זה אתם יכולים לקנות כמו שהוא בסופר).
שרימפס כמו על שפת הים בדרום צרפת
בחופים המוזהבים של דרום צרפת, למשל במרסיי, ניס, קאן – ועד למונטה קארלו, אפשר לראות גברים זהובים משתזפים, נשים חושפות שדיים מתפרקדות על החול הנעים – והרבה אנשים שאוכלים שרימפס עם צ'יפס. כמו שאצלנו על הים אפשר לקנות חומוס, בהרבה חופים בצרפת אפשר לקנות שרימפס, והוא טרי ומלא וטעמים והכי משתלב עם הגלים המלוחים של הים. אז איך עושים שרימפס כזה?
מצרכים:
חמאה
שום
יין לבן
לימון
מלח / פלפל
ממיסים במחבת את החמאה עד שהיא כמעט כולה נמסה. מוסיפים שום (שתי שיני שום קצוצות לכל חצי חבילת חמאה), חצי בקבוק יין לבן לא יקר, עדיף יבש. מחכים בסבלנות שהיין יסיים את הדרמות שלו (התלקחות, אש) ומוסיפים את השרימפס. מקפיצים את השרימפס שתיים שלוש דקות בתוך החמאה, סוחטים חצי לימון ומתבלים במלח ופלפל. בתיאבון. ולכו לאכול את זה מול הים.
שרימפס בתור מנה עיקרית
לפעמים גם חובבי השרימפס צריכים לאכול מנה "של בית", שזה אומר הרבה חריף, הרבה ירקות טריים, ואיזה פחמימה טובה ליד והרבה צבעים.
מצרכים:
חמש עגבניות
שלושה פלפלים אדומים
שלושה פלפלים ירוקים
שלושה פלפלים כתומים / צהובים
פלפל חריף
עלה למון גראס
בצל סגול
בצל ירוק – חצי חבילה
אפונה חלוטה
חצי כוס רסק עגבניות
כוס מי ברז
מלח ופלפל
פפריקה מתוקה
משחת צ'ילי ירוק– חצי כפית
כוס אורז
מפשירים את השרימפס על מסננת. בינתיים קוצצים את הבצל הסגול ושולחים אותו להיטגן בסיר שטוח עם שמן חם. מחכים שהבצל יזהיב ומוסיפים את כל המרכיבים האחרים למעט הצ'ילי, הבצל הירוק רסק העגבניות והאורז. מחכים שהכל יתחיל להתאדות ביחד (ולהעלות ריחות משגעים), ומוסיפים את רסק העגבניות, וכוס מים. מתבלים היטב, מנמיכים את האש וסוגרים את הסיר. בינתיים מתפנים להכין אורז בסיר אחר, ולא מתבלים אותו למעט מעט מלח גס. בודקים אם הרוטב התחיל לבעבע. אם כן – מוסיפים את הקארי ואת הבצל הירוק. מחכים חצי דקה ומוסיפים את השרימפס. נותנים לשרימפס להתבשל ארבע או חמש דקות, ומכבים את האש. מגישים על צלחת גבעה קטנה של אורז לבן, ומעליו שרימפס עם המון רוטב אדום וחריף. בתיאבון. אם אתם רוצים להפחית את החריפות אתם יכולים להוריד את הפלפל החריף, אבל לא כדאי לוותר על הקארי כי הוא נותן את ה"סגירה" של הטעם (אבל בהחלט אפשר לשים פחות, נגיד רבע כפית).
