בבלוג שלו באתר האוכל מבשלים כותב חיים כהן על ההחלטה לפתוח את המסעדה: "זו היתה גחמה, זה לא מובן מאליו. אף פעם לא ניהלתי עם עצמי דיאלוג ארוך בנושא או חשבתי שאני חייב לפתוח שוב מסעדה. אני חושב ש"מאסטר שף" והעובדה ששוב הסתובבתי כל היום במטבח תרמה לרצון לחזור לבשל. כשאתה צעיר אתה פותח מסעדה בעיקר מתוך תשוקה, שלא לומר חרמנות. אתה לא חושב הרבה, אתה בעיקר רוצה. היום אני פותח מסעדה ממקום של חלום ותשוקה, אבל גם ממקום של אהבה ונסיון. הגיל מאפשר לנסוע, לטעום ולבדוק. בדרך להקמת המסעדה נסענו לאיטליה ולצרפת, כדי לטעום ולייבא בעצמנו יינות נפלאים במחירים הגיוניים מיקבי בוטיק קטנים. נסענו לאמסטרדם כדי לבחור שולחנות וכסאות ולגרמניה כדי לקנות צלחות. היו חוויות בלתי נשכחות".


כבר בכניסה למסעדה אפשר להתרשם מהעיצוב המיוחד של האדריכלים אירנה ואלון ברנוביץ' - מטבח פתוח ובמרכזו טאבון ענק. לצידם של השולחנות (העשויים משטח שיש) ישנו בר גדול שמאפשר ארוחה מהירה של מנות מהתפריט לצד בר אלכוהול עשיר. המעצבים שילבו במסעדה אלמנטים שיוצרים אווירה ביתית וחמה. אולי אלה השטיחים האקוסטיים שתלויים על הקירות או המנורות הממוחזרות - כאשר אתה נכנס למסעדה אתה מיד מרגיש בבית ולא בניכור המקפיא שיש לעתים למסעדות שף נחשבות. מקרר היינות נמצא על קיר המסעדה מאחורי רשת שחורה והוא כולל מגוון רחב של יינות בוטיק מישראל והעולם בקשת רחבה של מחירים. למטבח האחורי של המסעדה חלון גדול שפונה לרחוב ואפשר לראות את הניקיון והסדר המופתי שלו. 

הגענו למסעדה בפורים, כך שהמלצרים, הברמנים והטבחים היו מחופשים. במטבח חבשו הטבחים תרבוש אדום ואנחנו זכינו לחתולה כמלצרית. במסעדה של חיים כהן זו אקסיומה שהאוכל יהיה טעים. אפילו טעים מאוד. השאלה היא אם יהיו הברקות, כאלה שגורמות לך להתעורר באמצע הלילה ולנסות לשחזר את המנה. התפריט במסעדה עדיין לא סופי, כך שהוא מודפס על דפי נייר ומאפשר למטבח גמישות בהתאמת המנות בהתאם לירקות ולדגים המתאימים לעונה.

לפני שהתפנינו למנות התחלנו עם בחירת היין: הזמנו בקבוק עמק איילון 2007 של יקב קלו דה גת. היין הוא בלנד של קברנה סוביניון, מרלו ופטיט סירה והוא מוצע במסעדה במחיר מצוין של 195 שקל. כבר בטעימה הראשונה של היין אפשר היה להתרשם מעומקו של הטעם שרק העצים לצד המנות שהוגשו בהמשך הארוחה. 

על בסיס המלצות המלצרית הזמנו ארבע מנות ראשונות אישיות: קרפצ'יו אינטיאס על מצע שמנת חמוצה (52 שקל), שקדי עגל על מצע פולנטה תירס (65 שקל), סלט תמנונים (59 שקל) ובורקס סרטנים (65 שקל). לצד המנות הגיעה פוקצ'ה חמה שיצאה מהטאבון, נוטפת שמן זית כאשר לצידה עגבניות שרי צהובות צלויות. כבר בביס הראשון בראשונות ובפוקצ'ה הסכמנו פה אחד: חיים כהן חזר בגדול. המנות הראשונות היו מעולות. בכל אחת מהמנות הייתה הברקה שמוכיחה למה חיים כהן הוא הדבר הכי טוב שקרה במטבח הישראלי בשנים האחרונות ואיך השילוב שלו עם ד"ר לנדאו יוצר את אחת המסעדות הכי מעניינות שהיו פה בשנים האחרונות. 

אחרי שסיימנו את המנות הראשונות התפננו לבחון את תפריט העיקריות. ההתלבטות לא הייתה קלה ולבסוף הוחלט על  מנת אוסובוקו טלה (135 שקל), מנה של טורטליני זנב שור (115 שקל) ושתי מנות פילה בקר (135 שקל). הביצוע של כל המנות היה מושלם ובלטו בו הברקות קטנות שהופכות את המנות מביצוע מצוין לביצוע מושלם:  אוסבוקו הטלה היה מנה גדולה של בשר, שמוגש עם העצם ומתפרק ממנה בקלות בנגיעת המזלג. טורטלי זנב השור נחו בתוך תבשיל סמיך של סלקים וירקות שורש ויצרו מנה מחממת ומנחמת. פילה הבקר היה עשוי בצורה מעולה והוגש לצד תפוחי אדמה צלויים. על רקע המנות בלט הבלנד המצוין של קלו דה גת ולצד הבשרים יצאו ממנו טעמים עשירים וחמים.

למנות האחרונות הגענו די שבעים, כך שהזמנו מנה זוגית של כנאפה. הכנאפה לא הייתה מאוד מתוקה וכן הייתה מאוד טעימה. 

יפו-תל אביב היא בשורה במפת המסעדות בישראל. המחירים אומנם לא מאפשרים ארוחות שבועיות במסעדה, אבל בהחלט כדאי לעשות את המאמץ ולהגיע להתרשם מהמטבח של חיים כהן וד"ר אלי לנדאו. 

החשבון לארבעה הסתכם ב-1029 שקל (כולל דיאט קולה ואספרסו כפול) ולא כולל שירות.

מסעדת יפו-תל אביב

יגאל אלון 98

טלפון: 03-6249249

{loadposition google02}